החוק הרלוונטי, החל על ירושות הוא חוק הירושה, תשכ"ה- 1965. על פי חוק זה, ירושה היא העברת נכסי הנפטר ליורשיו. החוק מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרה של היעדר צוואה.

צוואה היא הבעת רצונו של אדם בחייו להוריש מנכסיו לאחר פטירתו, על פי בחירתו, גם לאנשים שאינם יורשים על פי דין, או לתת ליורשיו על פי דין חלקים שונים מחלקם בהתאם לחוק.

אם כן, שאלת המפתח בעניין ירושה לאחר פטירתו של אדם היא האם הותיר אחריו צוואה אם לאו? אם יש צוואה כשרה ותקינה, יחולק עיזבונו על פי הציווי בצוואה. אם אין צוואה, עיזבונו יחולק ליורשיו על פי דין כפי שמגדיר חוק הירושה.

אולם, החוק מוציא מן הכלל שני נושאים, שהם לא חלק מן  הירושה על פי דין או על פי צוואה, גם אם כאשר אותם עניינים הם כל מה שהותיר אחריו המנוח. שני הנושאים הם:

1. תשלומי ביטוחים – סעיף 147 לחוק קובע כי "סכומים שיש לשלם עקב מותו של אדם על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקופת קצבה או בקופת תגמולים או על פי עילה דומה, אינם בכלל העיזבון, זולת אם הותנה שהם מגיעים לעיזבון."

משמעותו של סעיף זה היא כי המוטבים הרשומים בפוליסת הביטוח, לעיתים עוד מיום פתיחת הקופה, הם אלה שיהיו זכאים לקבלת הכספים במועד פטירת בעל הקופה ולא היורשים על פי הצוואה.

2. משק חקלאי – על פי סעיף 114 לחוק:

" (א)  משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה הייתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית – יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

 (ב)  באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו – יחליט בית המשפט לפי הנסיבות.

(ג)   היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי – בן-זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

(ד)  היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור".

אולם בחלק מן המושבים בארץ קיים "הסכם משולש" בין המועצה האזורית לבין רשות מקרקעי ישראל ולבין הסוכנות היהודית, הקובע שעם פטירת בן זוג עוברות הזכויות לבן הזוג שנותר בחיים, ורק לאחר פטירתו של זה האחרון יחולו הוראות סעיף 114 דלעיל אלא אם נקבע "בן ממשיך" למשק החקלאי, ורישומו הושלם אצל שלושת הצדדים ל"הסכם המשולש" שאז כל הזכויות עוברות אליו והסעיף לא יחול.

אולם, פעמים רבות, עם פטירת אחד מן ההורים, נוצר סכסוך בין ילדיו, משום שהם חושבים בטעות כי הם זכאים לרשת את מחצית חלקו במשק של ההורה הנפטר.

מכל מקום, מומלץ לפנות לעורך דין ירושה העוסק בענייני משפחה, בעל ניסיון בטיפול בנושאים של ירושות, צוואות, ומשקים חקלאיים, לצורך קבלת ייעוץ אישי.

הפוסט עורך דין ירושה הופיע ראשון ביורם ביתן

מרכיב מרכזי בעיסוקו של עורך דין לענייני משפחה הוא ייצוג לקוחותיו בדיונים, המתקיימים בערכאות השיפוטיות השונות: בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בבית הדין הרבני ובערכאות הערעור עליהם. דיונים אלו נערכים בדלתיים סגורות, ללא נוכחות קהל, ועורך דין שאינו קשור לתיק לא יכול להיכנס לדיון. לכן, לעורכי דין, חסרי ניסיון, בענייני משפחה, ישנו קושי ללמוד מניסיונם של עורכי דין אחרים, כיצד להופיע ולהתנהל בדיונים מול שופטים בבתי המשפט ודיינים בבתי הדין הרבניים, והם יצטרכו לצבור ניסיון באופן עצמאי מהתיקים אותם הם מנהלים. מכאן, החשיבות הרבה לניסיון שיש לעורך הדין בניהול הליכים וייצוג הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני.

הפוסט עורך דין לענייני משפחה הופיע ראשון ביורם ביתן

רצוי לערוך הסכם ממון כאשר למי מבני הזוג, הנמצאים בקשר, ישנם נכסים שנצברו לפני תחילת הקשר או ישנם ילדים מקשר קודם, או שישנן התחייבויות שונות לפני תחילתו של הקשר לרבות פשיטת רגל של מי מהצדדים.

הסכם ממון לפני נישואין הוא מונח כללי, שכן ניתן לערוך הסכם ממון לפני נישואין או בתחילתו של קשר בין בני זוג או במהלכו. בני זוג גם לא חייבים להינשא באופן פורמאלי על מנת שיוכרו כבני זוג. די בקשר מינימלי בכדי שבית המשפט יראה בו קשר זוגי מחייב והצדדים יוכרזו כידועים בציבור (מבלי להינשא).

הסכם לחיים משותפים הוא הסכם שניתן לערוך בין בני זוג המצויים בקשר ללא נישואין או בקשר שיוביל בהמשכו לנישואין. הסכם לחיים משותפים יכול להיערך לפני או עם תחילת הנישואין או במהלכם, ועדיף מוקדם, ככל שניתן. בהסכם כזה ניתן לשלב פרק העוסק ביחסים הרכושיים בין בני הזוג אשר יהווה מעין הסכם ממון.

"חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973", שחל על זוגות נשואים שנישאו לאחר 1973 ו/או "הלכת השיתוף", שחלה על כל יתר הזוגות, קובעים שיתוף בין בני זוג בנכסים שנצברו במהלך הקשר, ולפעמים גם על נכסים שנצברו מחוץ לקשר או מלפני תחילת הקשר או הגיע במתנה או ירושה (שיתוף בנכס חיצוני לקשר). לכן, קיימת חשיבות רבה שבני זוג יעלו על הכתב בהסכם (הסכם ממון או הסכם אחר) את רצונם והתייחסותם בקשר לרכוש זה ואחר ולאופן חלוקתו במקרה של סיום הקשר בפרידה או מוות.

רצוי שבני הזוג יערכו אצל עורך דין הסכם ממון או הסכם לחיים משותפים. לכן, עורך דין המתמחה בדיני משפחה ובמעמד אישי, יידע לנתב את רצונותיהם של בני הזוג, לכדי הסכם מתאים אשר ייתן מענה למכלול פרטי הרכוש בחייהם המשותפים.

הפוסט עורך דין הסכם ממון או הסכם ממון לפני נישואין הופיע ראשון ביורם ביתן

"מטרתו של חוק זה לסייע לבני זוג או להורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינויות משפטיות, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד".

מאז כניסת החוק לתוקף, לא ניתן להגיש תביעות (פתיחת תיק גירושין) בבית משפט לענייני משפחה או (פתיחת תיק גירושין ברבנות) בבית הדין הרבני, אלא קודם כל יש צורך להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. "המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, לרבות בעניין מזונות זמניים, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך",כך ע"פ החוק. לאחר הגשת הבקשה יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות, במסגרתן ינסו להביא את הצדדים לידי הסכמות ורק אם הליך זה לא יצלח ניתן יהיה להגיש תביעות.

קיימת חשיבות רבה למי שמקדים ומגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך, שכן, בכך הוא "תופס סמכות", כך שבשלב מאוחר יותר, הוא יוכל להחליט באיזו ערכאה להגיש את תביעותיו: בבית משפט לענייני משפחה (פתיחת תיק גירושין) או בבית הדין הרבני (פתיחת תיק גירושין ברבנות).

הליך הגירושין כולל בתוכו נושאים רבים: ילדים, משמורת, מזונות אישה, מזונות ילדים, חלוקת רכוש (לרבות חובות), גירושין, כתובה, זכות למגורים בדירה הספציפית ועוד.

נושאים של גירושין וכתובה אצל בני העם היהודי, נידונים בסמכות בלעדית אך ורק בבית הדין הרבני. ברם, יתר הנושאים, ניתנים לבירור גם בבית המשפט לענייני משפחה. לכן, קיימת חשיבות רבה לבחירת הערכאה שבפניה יידונו הנושאים הללו.

הבחירה בין שתי הערכאות חשובה ביותר ולכן יש צורך לקבל ליווי וייעוץ מקצועי ורציני, קודם לפנייה לאחת מן הערכאות, שכן כמעט ולא ניתן לשנות או לבטל את סמכות הערכאה שקיבלה סמכות לטפל בנושא שנמסר להכרעתה.

הפוסט פתיחת תיק גירושין, פתיחת תיק גירושין ברבנות הופיע ראשון ביורם ביתן

זוגות רבים הנקלעים למשבר בחיי הנישואין או בחיי הזוגיות שלהם מגששים בערפל ומחפשים את הדרך הטובה והנוחה ביותר לסיומו של המשבר או לסיומו של הקשר ביניהם. לעיתים, יתייעצו עם חברים ובני משפחה בנושא, לעיתים יחפשו באינטרנט מידע אודות עורך דין או מגשר לגירושין, או יתורו אחר כתבות ומודעות בעיתונים, אבל יתקשו לקבל החלטה.

אם כן, מהי הדרך הטובה ביותר לטפל בסיומו של קשר זוגי? צעד נבון ראשון הוא, פנייה לעורך דין אשר מתמחה בדיני משפחה או פנייה לעורך דין שהוא גם מגשר בדיני משפחה!

עורך דין כזה יידע לנתב את הבעיה לערוץ המתאים, אם לדרך של הליך משפטי ואם לדרך של גישור בין בני הזוג, תוך שמירה על מסגרת של ייעוץ משפטי נכון.

חיפוש המילים באינטרנט "עורך דין גירושין" בוודאי פתח בפניך עמודים רבים עם שמות שונים של עורכי דין. למי מהם לפנות? להלן מספר עצות לבחירה נכונה של "עורך דין גירושין":

1. ניסיון בתחום – תחום המשפט רחב וכולל תתי תחומים רבים. אולם, מעטים הם עורכי הדין אשר מתמחים בתחום ספציפי אחד בלבד. לכן, כאשר מחפשים "עורך דין גירושין" יש לחפש סימוכין לכך שהוא אכן מתמחה בתחום זה ולא עוסק בקשת רחבה של נושאים אחרים שלא בענייני משפחה. זאת ניתן לראות על פי הנושאים הכלולים באתר האינטרנט או בפרסומים של עורך הדין אודות משרדו, על ידי תשאול אנשים שהתגרשו או ששכרו את שירותיו של עורך הדין. ככל שחיפושיך יעלו תוצאות כי מדובר בעורך דין שעוסק בתחום ספציפי זה, אזי יהיה זה עורך דין מתאים יותר לטיפול בך.
2. תקופת הניסיון – עורך דין אשר צבר ניסיון רב לאורך שנות עבודתו בתחום דיני המשפחה, הוא עורך דין שיידע לאבחן נכונה את המצב אליו נקלעת ולהתאים עבורך את דרך הטיפול הנכונה. ניסיונו של עורך הדין בא לידי ביטוי בפסקי דין שניתנו לטובת לקוחותיו במשפטים שניהל עבורם, בהלכות שנקבעו בתיקים שניהל, במספר הלקוחות שהיו בטיפולו.
3. המלצות חמות – מבני משפחה, חברים או מכרים, אשר נזקקו לשירות דומה וקבלת התרשמותם לגבי ההיבט המקצועי, דרך הטיפול והתוצאה מבחינתם.
4. התרשמות אישית – מעורך הדין בפגישה פנים מול פנים. עורך דין אשר מזמין אותך לפגישת ייעוץ ראשוני, ללא התחייבות, ללא תמורה, ומציג בפניך ניתוח ראשוני של המקרה, כמו גם דרכי פעולה, עונה לשאלותיך, בכנות ובאופן ישיר, ומעורר בך את התחושה ש"ניתן לסמוך עליו".
5. זמינות – עורך דין אשר זמין עבורך באופן מיידי, החל מקביעת פגישת הייעוץ ועד לקבלת התיק וסיום מוצלח של הטיפול בו.
6. מקצועיות ועדכניות – בשנים האחרונות, הכנסת פעילה מאוד בחקיקת חוקים חדשים בתחום דיני המשפחה. לכן, יש צורך לוודא שעורך הדין, אשר עוסק בתחום זה, עובר השתלמויות הנוגעות לעדכוני חקיקה ופסיקה. ניתן לבדוק זאת דרך התעודות המעידות על היקף ההשתלמויות שעבר עורך הדין.

איך לבחור מגשר גירושין?

"מגשר – מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסכמה על יישוב סכסוך שביניהם, בהליך גישור, בדרך של ניהול משא ומתן חופשי", כך קובע חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

כדי למלא תפקידו זה, צריך שיהיו בידי המגשר כלים מתאימים לכך. אולם, "מגשר גירושין" צריך כישורים והכשרות נוספות על אלו של מגשר. תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים) התשע"ד 2014 קובעות מי כשיר להיכלל ברשימת המגשרים בענייני משפחה.

1. עורך דין בעל רישיון תקף, שעסק בחמש השנים האחרונות בענייני משפחה.
2. הכשרה – עורך דין אשר השתתף ב"קורס גישור" במוסד מוכר וקיבל תעודה ובנוסף, בעל תעודה המעידה כי השתתף ועמד בדרישות "קורס השלמה בגישור משפחתי" במוסד מוכר.
3. תקופת ניסיון – רק עורך דין אשר צבר ניסיון רב במהלך השנים בתחום "גישור גירושין", יידע לנהל את ההליך בצורה יעילה. רק מגשר שנמצא ברשימת "מגשרים במשפחה" במשרד הרווחה, הוא מגשר בעל ניסיון.

חשוב לדעת

על פי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו-1986 "לא ייצג עורך דין אדם בעניין שדן בו כשופט או כבורר". לפיכך, היה ותהליך הגישור לא צלח והצדדים לסכסוך פונים לערכאות משפטיות, עורך דין ששימש כמגשר גירושין לא יוכל לייצג אף אחד מן הצדדים בהליך המשפטי.

לכן, מומלץ לערוך בירור מוקדם בשאלת הנתיב המתאים לפתרון הסכסוך: גישור או ייצוג משפטי. לאחר מכן יש להחליט האם כדאי לפנות למגשר ובמידת הצורך להשתמש בליווי של עורך דין בהליך הגישור.

החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקפו החוק הנ"ל, שבמסגרתו מתנהל מעין הליך גישור חובה ביחידות הסיוע של בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים. במצב זה ניתן להשתמש בשירותיו של עורך הדין לצורך ליווי וייעוץ במהלך פגישות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידות הסיוע.

הפוסט עורך דין גירושין, מגשר גירושין הופיע ראשון ביורם ביתן

הפוסט טיפול בחסוייה: שבה הביתה הופיע ראשון ביורם ביתן

בפסק דין בבית הדין האזורי בבאר שבע נקבע:
"הסכם עבודה הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר, מחייב אישור של שר העבודה והרווחה"

בפסק דין, שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קבע השופט משה טוינה: "סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי הסכם עבודה הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר, מחייב אישור של שר העבודה והרווחה". בהעדר אישור כזה, דחה השופט את טענת הנתבעת- המעסיקה, לפיה הסכם ההעסקה חוסם את התובעת מלתבוע פיצויי פיטורין.
הרקע לעניין הוא תביעה, שהגישה הכוריאוגרפית הגב' טפלוב אירנה מאשדוד, באמצעות עורך דינה ביתן יורם כנגד גנס לאה – בית ספר להתעמלות.
טפלוב, אשר הועסקה ככוריאוגרפית בתקופה שבין ספטמבר 2003 עד לינואר 2005 פוטרה ממקום עבודתה בלא הודעה מוקדמת, בלא פיצויי פיטורין, ללא פדיון ימי חופשה וללא תשלום עבור ימי חג.
כאמור, הנתבעת התחמקה מתשלום פיצויי פיטורין בטענה כי בהסכם העבודה הפיצויים היו כלולים בשכר. כמו כן טענה הנתבעת כי בשל כשל תפקודי פוטרה הגב' טפלוב.
בפסק דינו, פסק השופט טוינה, כי הטענות בדבר כשל תפקודי לא הוכחו. "לא ניתן לשלול את זכותה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים. משלא פוטרה התובעת בנסיבות בהן ניתן לשלול את זכותה לפיצויי פיטורים, זכאית התובעת לדמי הודעה מוקדמת".

כמו כן נקבע כי הנתבעת- גנס לאה עברה על סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשי"ח  1958, האוסר על המעסיק לקבוע שכר הכולל דמי חופשה או פדיון חופשה. לפיכך, זכתה התובעת לפדיון חופשה בסך 3,200 ₪ ולכך התווספו הפרשי ריבית והצמדה.

סה"כ זכתה התובעת בסכום העולה על 16,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן, נפסק כי הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת גם בשל דחיית התביעה שכנגד.
בא כוחה של הנתבעת, עורך הדין יורם ביתן הביע סיפוק מהחלטת בית הדין ואמר כי "הליך פיטוריו של אדם ממקום עבודתו הוא עניין רגיש ומורכב העוסק בכבודו של האדם ואני שמח כי בית הדין לעבודה מגלה רגישות והבנה כלפי עובדים".

הפוסט "הסכם עבודה הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר, מחייב אישור של שר העבודה והרווחה" הופיע ראשון ביורם ביתן

"סוף מעשה במחשבה תחילה"-
סכסוך משפחתי עקב רכישה של דירת "עמיגור"

עשרות רבות של יחידות דיור ציבורי, השייכות לחברת "עמיגור", נמכרו בשנים האחרונות באשדוד, לדייריהן המתגוררים בהן עשרות שנים, זאת בתנאי רכישה מועדפים. מרביתם של הדיירים: קשישים או אנשים מבוגרים קשי יום מצליחים לעמוד בנטל התשלום הודות להירתמותם של ילדיהם למאמץ הכספי, המעניק להורים קורת גג בטוחה ואולי גם יציאה ממעגל העוני. האומנם?! אליה וקוץ בה.
כיצד יבטיחו הילדים את זכויותיהם בנכס וכיצד ישמרו ההורים על שלום בית בין הילדים?
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית במשפט לענייני משפחה באשדוד בתביעה כספית שהגישה אם כנגד בנה ומנגד תביעה שהגיש הבן כנגד האם, על רקע רכישת דירה מ"עמיגור", נדחתה תביעת האם.

בא כוח הצד הזוכה – עו"ד יורם ביתן טוען כי ילדים והורים רבים מגיעים למצבים מעין אלו משום שלא הסדירו מראש ובדרך חוקית את התנאים להבטחת הזכויות בדירה לזה המממן את רכישתה.  

גב' ב' – תושבת אשדוד, בשנות ה- 70 לחייה התגוררה מזה  30 שנים בדירת "עמיגור". היא נתמכת על ידי הביטוח הלאומי ומקבלת קצבת זקנה. בשנת 2000 יצאה חברת "עמיגור" במבצע לרכישת דירות לתושבים ותיקים. בנה ש' הציע לה לרכוש את הדירה בה היא מתגוררת. אחיו של ש' סרבו לסייע בידי אמם לרכוש את הדירה, אפילו לא בעזרת הלוואה.
גב' ב' ביקשה מבנה ש' לרכוש עבורה את הדירה תוך הבטחה כי מייד לכשיתאפשר להעביר את הזכויות בדירה על שמו, בחלוף 5 שנים מיום רכישתה, היא תעשה כן. בהתבסס על הבטחה זו, נרתם ש' לרכוש את הדירה. בכספים שחסך שילם עבור רכישת הזכויות בדירה וכן כיסה את כל החובות והתשלומים הנוספים אותם חבה אמו ל"עמיגור".  הוא שילם ל"עמיגור" סך של כ-  74,000 ₪, סכום המשוערך ליום הגשת התביעה

בחלוף השנים התגוררו לחילופין כמה מילדיה של ב' יחד עמה, ובין השנים 2003 – 2005 התגורר ש'  יחד עם אשתו וילדיו בבית אמו, תוך שהוא עוזר כלכלית לאימו ומשתתף בהוצאות אחזקת הדירה.

בשנת 2005, סמוך למועד בו יכלה האם ב' לממש את הבטחתה להעברת  הזכויות בדירה לבנה ש' פרץ סכסוך בין האם והאחים לבין הבן ש'. ילדיה של ב' הסיתו את אמם כנגד בנה ש' ורעייתו וב' הוציאה את בנה מהבית בצו בית משפט. בתוך כך, בעצת ילדיה,בעידודם ובמימונם, תבעה את בנה כי ישלם לה בעבור הוצאות אחזקת הבית בתקופה בה התגורר עמה.
מנגד- הגיש הבן ש' תביעה כנגד אימו , באמצעות עורך הדין יורם ביתן.

בהחלטתה כותבת שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיכל ברנט כי היא דוחה את תביעת האם וכי היא מחייבת את האם לשלם לבנה את הסכום אותו שילם ל"עמיגור" עם הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

עו"ד ביתן הודיע כי מרשו שוקל לערער על ההחלטה שכן שוויו של הבית כיום בשוק הפרטי עומד על מאות אלפי שקלים ואילו היה רוצה ש' להשקיע את כספו בתוכנית חיסכון היה עושה כן. ומשבחר להשקיע את כספו ברכישת דירה מבקש הוא כי הדירה כולה תרשם על שמו כמובטח על ידי אמו, אשר איננה מכחישה זאת.

הפוסט "סוף מעשה במחשבה תחילה" סכסוך משפחתי עקב רכישה של דירת עמיגור הופיע ראשון ביורם ביתן

גם בית משפט יכול לטעות…

בערעור שהוגש ע"י פלוני באמצעות בא כוחו עו"ד יורם ביתן, על החלטות אשר ניתנו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בעניין רכושי בין בני זוג, גבר ואישה, שהינם ידועים בציבור, קבעה ס. נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כבוד השופטת שרה דברת כי הערעור התקבל והחזירה את התיק לבית המשפט באשדוד תוך הנחיות לדיון בלקויות.
בפסק דין שניתן בבית משפט לענייני משפחה באשדוד על ידי כב' השופטת ש. גולן, נקבע כי זכויות הצדדים בשתי דירות הרשומות על שם האישה, נקנו מכספים שנמשכו מחשבון המשותף לשני הצדדים, ומשכך, זכאי בן זוגה למחצית הזכויות בדירות אלה.

שני הצדדים הגישו ערעור. האישה הגישה ערעור בו היא מלינה על קביעת בית המשפט וטענה כי הדירות הן רכושה הבלעדי היות ונרשמו בפועל על שמה.
בהחלטתה, קבעה השופטת דברת כי לערעור האישה אין בסיס "ורובו ככולו טענות עובדתיות שנדונו והוכרעו. על כן דין ערעור זה להדחות".
בעניין ערעורו של  הגבר  כתבה השופטת דברת כי: "… ככל הנראה, בבוא בית המשפט לכתוב פסק הדין נשמט מעיניו הצורך בהכרעה גם בכלל הרכוש המשותף, שעה שהתמקד בשתי הדירות. על כן התיק מוחזר לבית המשפט על מנת שיכריע בכלל הרכוש והזכויות שנצברו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים. בין היתר עליו להכריע גם לגבי הכספים שהוצאו מהחשבון המשותף על ידי האישה ולא רק הכספים שיועדו לרכישת שתי הדירות".

בנוסף הלין בא כוח הגבר, עו"ד יורם ביתן, כי בית המשפט לא אפשר לו להזמין עדים ומסמכים כדי להוכיח את ההעברות הכספיות שנעשו על ידי האישה מהחשבון המשותף. בעקבות בקשות שהגיש עו"ד ביתן, קבע בית המשפט כי התשובות תינתנה בחקירה בעל פה, אלא שבשלב בו ניתנה ההחלטה כבר הסתיימה חקירת האישה.
בהחלטתה כתבה שופטת ביהמ"ש המחוזי כי "היה מקום ליתן צו לקבלת המסמכים והתדפיסים הנדרשים כולם, כדי להכריע בשאלה השנויה במחלוקת ולבחון את כלל העברת הכספים מהחשבון המשותף ולאן  הועברו. לא ניתן לחסום בעל דין כאשר הצד השני, אינו ממלא אחר הוראות בית המשפט, על כן הערעור מתקבל גם בנקודה זו ובית המשפט יאפשר למערער (הגבר) לזמן עדים  ומסמכים להוכחת טענותיו וישקול, ככל שימצא לנכון, מינוי מומחה, ככל שתבוא בקשה כזו".

"באשר לשאלת ההוצאות" כותבת השופטת דברת, "משהתיק הוחזר לבית המשפט להשלמת פסק הדין, ישקול שוב את שאלת ההוצאות, גם לאור הקשיים אותם הערימה האישה בניהול התיק. הערעור התקבל".

הפוסט גם בית משפט יכול לטעות הופיע ראשון ביורם ביתן