הפוסט טיפול בחסוייה: שבה הביתה הופיע ראשון ביורם ביתן

בפסק דין בבית הדין האזורי בבאר שבע נקבע:
"הסכם עבודה הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר, מחייב אישור של שר העבודה והרווחה"

בפסק דין, שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קבע השופט משה טוינה: "סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורין קובע כי הסכם עבודה הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר, מחייב אישור של שר העבודה והרווחה". בהעדר אישור כזה, דחה השופט את טענת הנתבעת- המעסיקה, לפיה הסכם ההעסקה חוסם את התובעת מלתבוע פיצויי פיטורין.
הרקע לעניין הוא תביעה, שהגישה הכוריאוגרפית הגב' טפלוב אירנה מאשדוד, באמצעות עורך דינה ביתן יורם כנגד גנס לאה – בית ספר להתעמלות.
טפלוב, אשר הועסקה ככוריאוגרפית בתקופה שבין ספטמבר 2003 עד לינואר 2005 פוטרה ממקום עבודתה בלא הודעה מוקדמת, בלא פיצויי פיטורין, ללא פדיון ימי חופשה וללא תשלום עבור ימי חג.
כאמור, הנתבעת התחמקה מתשלום פיצויי פיטורין בטענה כי בהסכם העבודה הפיצויים היו כלולים בשכר. כמו כן טענה הנתבעת כי בשל כשל תפקודי פוטרה הגב' טפלוב.
בפסק דינו, פסק השופט טוינה, כי הטענות בדבר כשל תפקודי לא הוכחו. "לא ניתן לשלול את זכותה של התובעת לתשלום פיצויי פיטורים. משלא פוטרה התובעת בנסיבות בהן ניתן לשלול את זכותה לפיצויי פיטורים, זכאית התובעת לדמי הודעה מוקדמת".

כמו כן נקבע כי הנתבעת- גנס לאה עברה על סעיף 5 לחוק הגנת השכר תשי"ח  1958, האוסר על המעסיק לקבוע שכר הכולל דמי חופשה או פדיון חופשה. לפיכך, זכתה התובעת לפדיון חופשה בסך 3,200 ₪ ולכך התווספו הפרשי ריבית והצמדה.

סה"כ זכתה התובעת בסכום העולה על 16,000 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה. כמו כן, נפסק כי הנתבעת תשלם את הוצאות התובעת גם בשל דחיית התביעה שכנגד.
בא כוחה של הנתבעת, עורך הדין יורם ביתן הביע סיפוק מהחלטת בית הדין ואמר כי "הליך פיטוריו של אדם ממקום עבודתו הוא עניין רגיש ומורכב העוסק בכבודו של האדם ואני שמח כי בית הדין לעבודה מגלה רגישות והבנה כלפי עובדים".

הפוסט "הסכם עבודה הקובע כי הפיצויים כלולים בשכר, מחייב אישור של שר העבודה והרווחה" הופיע ראשון ביורם ביתן

"סוף מעשה במחשבה תחילה"-
סכסוך משפחתי עקב רכישה של דירת "עמיגור"

עשרות רבות של יחידות דיור ציבורי, השייכות לחברת "עמיגור", נמכרו בשנים האחרונות באשדוד, לדייריהן המתגוררים בהן עשרות שנים, זאת בתנאי רכישה מועדפים. מרביתם של הדיירים: קשישים או אנשים מבוגרים קשי יום מצליחים לעמוד בנטל התשלום הודות להירתמותם של ילדיהם למאמץ הכספי, המעניק להורים קורת גג בטוחה ואולי גם יציאה ממעגל העוני. האומנם?! אליה וקוץ בה.
כיצד יבטיחו הילדים את זכויותיהם בנכס וכיצד ישמרו ההורים על שלום בית בין הילדים?
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית במשפט לענייני משפחה באשדוד בתביעה כספית שהגישה אם כנגד בנה ומנגד תביעה שהגיש הבן כנגד האם, על רקע רכישת דירה מ"עמיגור", נדחתה תביעת האם.

בא כוח הצד הזוכה – עו"ד יורם ביתן טוען כי ילדים והורים רבים מגיעים למצבים מעין אלו משום שלא הסדירו מראש ובדרך חוקית את התנאים להבטחת הזכויות בדירה לזה המממן את רכישתה.  

גב' ב' – תושבת אשדוד, בשנות ה- 70 לחייה התגוררה מזה  30 שנים בדירת "עמיגור". היא נתמכת על ידי הביטוח הלאומי ומקבלת קצבת זקנה. בשנת 2000 יצאה חברת "עמיגור" במבצע לרכישת דירות לתושבים ותיקים. בנה ש' הציע לה לרכוש את הדירה בה היא מתגוררת. אחיו של ש' סרבו לסייע בידי אמם לרכוש את הדירה, אפילו לא בעזרת הלוואה.
גב' ב' ביקשה מבנה ש' לרכוש עבורה את הדירה תוך הבטחה כי מייד לכשיתאפשר להעביר את הזכויות בדירה על שמו, בחלוף 5 שנים מיום רכישתה, היא תעשה כן. בהתבסס על הבטחה זו, נרתם ש' לרכוש את הדירה. בכספים שחסך שילם עבור רכישת הזכויות בדירה וכן כיסה את כל החובות והתשלומים הנוספים אותם חבה אמו ל"עמיגור".  הוא שילם ל"עמיגור" סך של כ-  74,000 ₪, סכום המשוערך ליום הגשת התביעה

בחלוף השנים התגוררו לחילופין כמה מילדיה של ב' יחד עמה, ובין השנים 2003 – 2005 התגורר ש'  יחד עם אשתו וילדיו בבית אמו, תוך שהוא עוזר כלכלית לאימו ומשתתף בהוצאות אחזקת הדירה.

בשנת 2005, סמוך למועד בו יכלה האם ב' לממש את הבטחתה להעברת  הזכויות בדירה לבנה ש' פרץ סכסוך בין האם והאחים לבין הבן ש'. ילדיה של ב' הסיתו את אמם כנגד בנה ש' ורעייתו וב' הוציאה את בנה מהבית בצו בית משפט. בתוך כך, בעצת ילדיה,בעידודם ובמימונם, תבעה את בנה כי ישלם לה בעבור הוצאות אחזקת הבית בתקופה בה התגורר עמה.
מנגד- הגיש הבן ש' תביעה כנגד אימו , באמצעות עורך הדין יורם ביתן.

בהחלטתה כותבת שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה מיכל ברנט כי היא דוחה את תביעת האם וכי היא מחייבת את האם לשלם לבנה את הסכום אותו שילם ל"עמיגור" עם הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

עו"ד ביתן הודיע כי מרשו שוקל לערער על ההחלטה שכן שוויו של הבית כיום בשוק הפרטי עומד על מאות אלפי שקלים ואילו היה רוצה ש' להשקיע את כספו בתוכנית חיסכון היה עושה כן. ומשבחר להשקיע את כספו ברכישת דירה מבקש הוא כי הדירה כולה תרשם על שמו כמובטח על ידי אמו, אשר איננה מכחישה זאת.

הפוסט "סוף מעשה במחשבה תחילה" סכסוך משפחתי עקב רכישה של דירת עמיגור הופיע ראשון ביורם ביתן

גם בית משפט יכול לטעות…

בערעור שהוגש ע"י פלוני באמצעות בא כוחו עו"ד יורם ביתן, על החלטות אשר ניתנו בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד בעניין רכושי בין בני זוג, גבר ואישה, שהינם ידועים בציבור, קבעה ס. נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, כבוד השופטת שרה דברת כי הערעור התקבל והחזירה את התיק לבית המשפט באשדוד תוך הנחיות לדיון בלקויות.
בפסק דין שניתן בבית משפט לענייני משפחה באשדוד על ידי כב' השופטת ש. גולן, נקבע כי זכויות הצדדים בשתי דירות הרשומות על שם האישה, נקנו מכספים שנמשכו מחשבון המשותף לשני הצדדים, ומשכך, זכאי בן זוגה למחצית הזכויות בדירות אלה.

שני הצדדים הגישו ערעור. האישה הגישה ערעור בו היא מלינה על קביעת בית המשפט וטענה כי הדירות הן רכושה הבלעדי היות ונרשמו בפועל על שמה.
בהחלטתה, קבעה השופטת דברת כי לערעור האישה אין בסיס "ורובו ככולו טענות עובדתיות שנדונו והוכרעו. על כן דין ערעור זה להדחות".
בעניין ערעורו של  הגבר  כתבה השופטת דברת כי: "… ככל הנראה, בבוא בית המשפט לכתוב פסק הדין נשמט מעיניו הצורך בהכרעה גם בכלל הרכוש המשותף, שעה שהתמקד בשתי הדירות. על כן התיק מוחזר לבית המשפט על מנת שיכריע בכלל הרכוש והזכויות שנצברו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים. בין היתר עליו להכריע גם לגבי הכספים שהוצאו מהחשבון המשותף על ידי האישה ולא רק הכספים שיועדו לרכישת שתי הדירות".

בנוסף הלין בא כוח הגבר, עו"ד יורם ביתן, כי בית המשפט לא אפשר לו להזמין עדים ומסמכים כדי להוכיח את ההעברות הכספיות שנעשו על ידי האישה מהחשבון המשותף. בעקבות בקשות שהגיש עו"ד ביתן, קבע בית המשפט כי התשובות תינתנה בחקירה בעל פה, אלא שבשלב בו ניתנה ההחלטה כבר הסתיימה חקירת האישה.
בהחלטתה כתבה שופטת ביהמ"ש המחוזי כי "היה מקום ליתן צו לקבלת המסמכים והתדפיסים הנדרשים כולם, כדי להכריע בשאלה השנויה במחלוקת ולבחון את כלל העברת הכספים מהחשבון המשותף ולאן  הועברו. לא ניתן לחסום בעל דין כאשר הצד השני, אינו ממלא אחר הוראות בית המשפט, על כן הערעור מתקבל גם בנקודה זו ובית המשפט יאפשר למערער (הגבר) לזמן עדים  ומסמכים להוכחת טענותיו וישקול, ככל שימצא לנכון, מינוי מומחה, ככל שתבוא בקשה כזו".

"באשר לשאלת ההוצאות" כותבת השופטת דברת, "משהתיק הוחזר לבית המשפט להשלמת פסק הדין, ישקול שוב את שאלת ההוצאות, גם לאור הקשיים אותם הערימה האישה בניהול התיק. הערעור התקבל".

הפוסט גם בית משפט יכול לטעות הופיע ראשון ביורם ביתן